מאת: שרון גפן | בקטגוריה: ביקורות
16 יולי 2009את הקסבה בפלורנטין (מבית היוצר של ההודנא הסמוכה) אני ממש מחבבת ממילא – האווירה שם נחמדה, השירות סביר וגם האוכל לא רע רוב הזמן. תוסיפו לזה גם ויפי, חצר כייפית, ואווירה ידידותית למעשנים (וגם לכלבים), ויש לכם מקום לא רע לשבת ולעבוד בו איזה בוקר.
וגם יש להם פנקייקס, אז המקום הוא מועמד משמעותי לתואר המקום החביב עליי בשכונה.
המחיר: 22 שקלים.
הכמות: שני פנקייקס.
התוספות: שמנת, סירופ בטעם מייפל, פירות טריים חתוכים.
נחמד בצד: קפה קר.
גזר הדין: הפנקייקס קצת קטנים (שזה לא בהכרח רע, לאור העובדה שארוחות הבוקר בעיר הזו כמעט תמיד גדולות מדי) וגם קצת דקים, אפילו בקנה המידה שלי, אבל הם טריים, המרקם נכון, והתוספות יושבות שם בדיוק כמו שצריך. היה נחמד אם היתה שם גם נוטלה, אבל זה עניין של טעם אישי.
דירוג: 




איפה: פלורנטין 3א, תל אביב
מאת: שרון גפן | בקטגוריה: מתכונים
8 יולי 2009אין ספק שהדבר הכי חשוב לעשות אחרי השקתו הרשמי של בלוג בנושא פנקייקס זה לאכול כאלה.
אז הכנתי כמה.
קבלו אם כן את המתכון הקלאסי לפנקייקס (עם התאמות קלות למצרכים שיש כאן) מתוך Betty Crocker's New Picture Cookbook מהדורת 1961 (אגב, בטי קרוקר, שהיתה מרתה סטיוארט לפני שמרתה סטיוארט ידעה שהיא כזו היא בכלל פיקציה שנוצרה בידי הוצאת הספרים שמוציאה לאור את הספרים "שלה" עד עצם היום הזה).
רכיבים (אני בד"כ מכפילה אותם, כמות רגילה תפיק בד"כ 6-7 פנקייקס גדולים):
מקצה שיפורים: במקום חלק מכמות החלב, להשתמש בגביע יוגורט בעל "מתיקות מעודנת"
מערבבים היטב (רצוי בבלנדר, שהבלילה תצא חלקה ואוורירית), שופכים באמצעות מצקת/כף כמות מתאימה (כלומר לא הרבה) אל המחבת שחוממה מראש עם מעט שמן (הערה: ספריי שמן עובד פה פצצות, בעיקר אם יש לכם מחבת טפלון).
מטגנים עד שמתנפח ומבעבע.
הופכים.
מטגנים עוד דקה-שתיים או עד שמשחים מלמטה.
מורידים מהאש.
וחוזר חלילה.
עד שנגמרת הבלילה.
אוכלים.
ולסיום, ללא קשר לכל מה שקראנו עד כה, כמה מילים ברצינות, כי יהונתן (שהוא חבר של כבוד בעמותת הפנקייקסאים) שאל אם יש מצב לכך שאכתוב פוסט על פנקייקס וחוק המאגר הביומטרי, שהוא בעיקר עניין פולשני, מגוחך, ומועד לפורענות באופן שיפגע בכולנו הרבה יותר משיעזור לרשויות, שמדגים בעיניי עד כמה המדינה שאנו חיים בה תופשת באופן אפריורי את כל אזרחיה כאשמים אלא אם כן הוכחה חפותם.
מאת: שרון גפן | בקטגוריה: כללי
8 יולי 2009בכל רגע נתון מסתובבים בעיר הזו אנשים הכמהים לפנקייקס. אתם לא יודעים שהם שם, אבל הם בהחלט מתהלכים בינינו, אבלים וחפויי ראש, מתוסכלים לעתים על הקרייבינג הבלתי מסופק לסירופ מייפל (שזו בעיה בפני עצמה, ועוד נדבר עליה בעתיד), פירות, או סתם פצפוצי שוקולד, על מצע של פנקייק אוורירי
הבלוג הזה בא לפתור את סוגיית הרעב לפנקייקס, יען כי אין מספיק מקומות בעיר הזו שמגישים פנקייקס, ומעטים עוד יותר הם המקומות שמגישים פנקייקס ראוי.
השאיפה: למצוא את כולם. ולכתוב עליהם, למען כל אחד שקם בבוקר ורוצה למצוא פקנייקס בתל אביב (מה לעשות, הגאוגרפיה מונעת ממני למצוא מקומות שמגישים פנקייקס בחדרה) יידע בדיוק היכן לאכול אותם, ולא יצטרך לשוטט ברחבי העיר כמו זומבי מורעב ואז להסתפק בסתם פלטת גבינות ולחמים, או לעמוד כמו כלב בתור של הבנדיקט (ושגם יתייחסו אליך ככה)
אה כן, אולי גם יהיו פה לפעמים כמה מתכונים.
בכל מקרה, יהיה צחוקיה. תישארו.
(ואם יש לכם המלצות משלכם, אתם מוזמנים להתארח)
זה בלוג על פנקייקס. איפה אוכלים אותם (ואיפה ממש לא!), איך מכינים אותם ומה כדאי לשים עליהם.
תגובות אחרונות